פסק-דין בתיק ב"ל 24722-03-12

זוהי תביעה להכיר בטנטון כמחלת מקצוע.

להלן עובדות המקרה:

1.         התובעת, ילידת 1952.

2.         התובעת עובדת במפעל "לגין" החל משנת 1993. מדובר במפעל לייצור מוצרי פלסטיק הנמצא בקיבוץ יגור.

3.         התובעת עובדת חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות עבודה כל יום, כשהעבודה מתבצעת במשמרות מתחלפות.

4.         התובעת הגישה בשנת 2011 תביעה לנתבע, להכיר בליקוי השמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה.

5.         בתאריך 2/6/11 הכיר הנתבע בליקוי השמיעה, ממנו סובלת התובעת, כפגיעה בעבודה, אך דחה את תביעתה של התובעת ביחס לטנטון.

מינוי מומחה רפואי:

6.         מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר ארז בנדט, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 4/7/13. בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן:

" א.      כן. כושר השמיעה בתדירויות 3000-4000 הרץ, בשתי האוזניים, פחת מלמעלה מ-25 דציבל. גם על פי בדיקות מקופ"ח/מכון מדטכניקה (אמינות של הבדיקה מיולי 2011 מפוקפקת) וגם על סמך מכון הולדשטיין שביצע את הבדיקה עבור המל"ל.

ב.         בדיקת מאפייני טינטון אינה בהכרח קשורה לנזק מרעש. היא עשויה לאשש תלונת טינטון (מכל סיבה שהיא) סובייקטיבית. מכאן שאיננה אופיינית לנזק מרעש.

            בשום מקום המחוקק לא דרש בדיקת מאפייני טינטון. בדיקה זו הוספה, בפועל, כחלק מהבירור שמבקש מל"ל (ולפעמים גם רופאים) אך יש להדגיש שנושא זה נמצא במחלוקת בין רופאי א.א.ג. לבין המל"ל וגם בין רופאי א.א.ג. לבין עצמם או מול קלינאי/יות תקשורת.

            מכל מקום, הבדיקה במכון הולדשטיין עשויה לאשש את תלונת הטינטון של התובעת.

ג.         ככל שסקרתי את התיק הרפואי הענק, מצאתי תיעוד ראשון ב-17/12/2009 - ביקור אצל רופא א.א.ג. ד"ר יפים פיימן: "ירידה בשמיעה טינטון. חשופה לרעש בעבודה".

ד.         ביקורים נוספים, לפני מרץ 2011, שבהם מועלית תלונת טינטון, הם אצל רופא א.א.ג., ד"ר פיימן. בתאריך 7/1/2010: "ירידה בשמיעה וטינטון בשתי אוזניים מזה יותר משנה". בתאריך 4/2/2010: "ירידה בשמיעה וטינטון בשתי אוזניים מזה זמן רב". בתאריך 26/1/2011: "ירידה בשמיעה וטינטון בשתי אוזניים מזה כשנתיים". בתאריך 13/2/2011: "ירידה בשמיעה וטינטון בשתי אוזניים מזה כשנתיים". בכל הביקורים הנ"ל לא נרשם טיפול תרופתי או הפניה לטיפול בטינטון. אך יש לציין שהתובעת קיבלה ממילא תרופות הרגעה שונות ורבות שניתנו ע"י רופאי המשפחה ו/או נוירולוגיה ו/או פסיכיאטריה עקב האבחנות הנזכרות לעיל.

            כאמור - תלונת הטינטון מתועדת אצל רופא א.א.ג. בלבד. בשנים אלו טופלה הן ע"י רופאי משפחה, פסיכיאטריה ורפואה תעסוקתית. החולה לא התלוננה על טינטון אצל הנ"ל. גם בשולי בדיקות השמיעה לא רושמות קלינאיות התקשורת תלונת טינטון.

            [לאחר מרץ 2011 ישנם מספר ביקורים אצל א.א.ג. שבהם מצויין שהטינטון מחמיר ותרופות ארגעה לא עוזרות".

7.         בתאריך 22/7/13 הודיעה ב"כ הנתבע בכתב לבית הדין, כי לאור חוות דעת המומחה מטעם בית הדין ולאור הפסיקה החדשה, לפיה גם עצם הפניה לרופא בעניין הטנטון מעיד על הפרעה בתפקוד - הנתבע מכיר עקרונית בטנטון כפגיעה בעבודה ויעביר את התיק לוועדה רפואית בעניין קביעת דרגת הנכות עקב הטנטון.

8.         לאור האמור לעיל אני קובעת, כי התובעת סובלת מטנטון כמחלת מקצוע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח מ שולב], תשנ"ה-1995 ועל הנתבע לזמן את התובעת לקביעת דרגת נכות מעבודה בהקדם.